החלטה בתיק ב"ל 41477-07-12

1.       שני הצדדים לא הגיבו על כוונתי להפנות אל המומחה שאלות הבהרה מיוזמתי, כאמור בהחלטה מיום 25/2/13. הנתבע לא הגיב על בקשת התובעת להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.

2.       בענין כוונתי להפנות למומחה שאלות הבהרה ביוזמתי, בהעדר התנגדות של הצדדים - אממש אותה בהחלטה שתינתן מייד לאחר החלטה זו. השאלות שאותן אפנה למומחה ביוזמתי, יעסקו בשאלת האפשרות של קיומו של קשר סיבתי בין הצורך לעשות שימוש רב בקול לבין הצרידות, במקביל לקיומו של מצב של שימוש בלתי נכון בקול, כפי שהמומחה ציין בחוות דעתו.

3.       התובעת ביקשה להפנות אל המומחה מספר שאלות הבהרה, אשר פורטו בשלושה סעיפים של בקשתה.

          בסעיפים 4-6 להלן אתייחס לבקשותיה האמורות של התובעת.

4.       השאלות שפורטו בסעיף א' לבקשת התובעת, אינן יכולות להבהיר דבר מה בחוות הדעת, מאחר שהן מתייחסות לרקע הרפואי הכללי של התובעת, כפי שהמומחה ציין בחוות דעתו, ואין הן קשורות לעמדת המומחה בדבר הגורם לצרידותה של התובעת.

5.       בסעיף ב' לבקשה, ביקשה התובעת את התייחסותו של המומחה למסמך רפואי מיום 28/1/13, שצורף לבקשה. אמנם, האבחנה במסמך היתה (כאבחנתו של המומחה) על קוימה של Dysphonia, אך יחד עם זאת, אוזכר שם ממצא בענין עיבוי מיתרי הקול. בענין זה, אני מקבל את בקשת התובעת, ואפנה אל המומחה שאלה בקשר לכך.